רפואה סינית לנשים
שיאצו
Shi = אצבע atsu = לחץ
לחיצת אצבעות על גבי המרידיאנים
השיאצו התפתח אחרי שהרפואה הסינית והטוינא הגיעו ליפן. התיאוריה מאחורי השיאצו היא איזון על ידי לחיצות לאורך המרידיאנים.
הגישה הבסיסית היא לעזור לכוח הריפוי הטבעי של הגוף על מנת ליצור הרמוניה.
בעזרת השיאצו אני מניעה את האנרגיה שבמערכת המרידיאנים על מנת לאפשר לה לזרום במרידיאן בצורה המיטבית.
בתהליך הזה אני משתמשת גם בצורות שונות של אבחון כמו לשון, חוליות, בטן ודופק.
מטפל השיאצו מאזן בין ה-YIN וה-YANG בגוף בפרופורציה הנכונה.
השיאצו כולל תרגילי מרידיאנים שעוזרים לשמור על האיזון בעזרת מתיחות פשוטות.
כל מתיחה מניעה זוג מרידיאנים. כל זוג שייך לאלמנט אחד מתוך חמשת האלמנטים.
מושגי יסוד בשיאצו
מושגי היסוד ברפואה הסינית מסורתית דומים למושגי היסוד של השיאצו:
* חוסר איזון יין ויאנג
* חוסר-הרמוניה בין האיברים הפנימיים
* חסימות קי (בסינית: צ'י) במרידיאנים
המאפיינים הייחודיים של השיאצו לעומת טכניקות ברפואה סיניות מסורתיות הוא אבחנ ומישוש בטן. אבחון בטן היא טכניקה סינית עתיקה שננטשה בסין, אך הפכה חשובה בפרקטיקה של קמפו בסביבות תחילת המאה ה -18. אבחנת בטן משמשת ביפן להתאמת מרשם צמחי מרפא, דיקור ושיאצו.
האבחנה קובעת אם כל מרידיאן הוא ריק יחסית (יפנית: קיו/kio, סינית: שו/xu) או יחסית מלא (יפנית: ג'יטסו/jitsu; סינית: שי/shi). בסוף הטיפול, אבחנת הבטן מבוצעת שוב כדי לברר שינויים (שיפורים) שהתרחשו.
מצונגה היה פסיכולוג ומטפל שיאצו יפני שפיתח את הזן שיאצו ביפן. מצונגה הציג 12 מרידיאנים המקבילים ל-12 האיברים לפי השיטה הסינית. מסלולי המרידיאנים דומים, אבל ההבדל העיקרי הוא שכל מרידיאן שמגיע מהרגליים, עובר דרך אזור האבחון הקשור של הבטן.
מטפל הזן שיאצו פועל במצב מדיטטיבי, תוך התמקדות בתגובות המטופל על מנת לכוון את הטיפול כמו שצריך. כדי לפתח את המצב הזה של מודעות גבוהה וריכוז, המטפל מתרגל מדיטציה באופן קבוע.
בגלל הקשר לרפואה הסינית, השיאצו משמש כתוספת מעולה לטיפול בדיקור ובעזרת המגע אפשר לראות תוצאות מהירות בקליניקה.